×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
שמות ל׳תנ״ך
א֣
אָ
(א) {שביעי} וְעָשִׂ֥יתָ מִזְבֵּ֖חַ מִקְטַ֣ר קְטֹ֑רֶת עֲצֵ֥י שִׁטִּ֖ים תַּעֲשֶׂ֥ה אֹתֽוֹ׃ (ב) אַמָּ֨ה אׇרְכּ֜וֹ וְאַמָּ֤ה רׇחְבּוֹ֙ רָב֣וּעַ יִהְיֶ֔ה וְאַמָּתַ֖יִם קֹמָת֑וֹ מִמֶּ֖נּוּ קַרְנֹתָֽיו׃ (ג) וְצִפִּיתָ֨ אֹת֜וֹ זָהָ֣ב טָה֗וֹר אֶת⁠־גַּגּ֧וֹ וְאֶת⁠־קִירֹתָ֛יו סָבִ֖יב וְאֶת⁠־קַרְנֹתָ֑יו וְעָשִׂ֥יתָ לּ֛וֹ זֵ֥ר זָהָ֖ב סָבִֽיב׃ (ד) וּשְׁתֵּי֩ טַבְּעֹ֨ת זָהָ֜ב תַּֽעֲשֶׂה⁠־לּ֣וֹ׀ מִתַּ֣חַת לְזֵר֗וֹ עַ֚ל שְׁתֵּ֣י צַלְעֹתָ֔יו תַּעֲשֶׂ֖ה עַל⁠־שְׁנֵ֣י צִדָּ֑יו וְהָיָה֙ לְבָתִּ֣ים לְבַדִּ֔ים לָשֵׂ֥את אֹת֖וֹ בָּהֵֽמָּה׃ (ה) וְעָשִׂ֥יתָ אֶת⁠־הַבַּדִּ֖ים עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים וְצִפִּיתָ֥ אֹתָ֖ם זָהָֽב׃ (ו) וְנָתַתָּ֤ה אֹתוֹ֙ לִפְנֵ֣י הַפָּרֹ֔כֶת אֲשֶׁ֖ר עַל⁠־אֲרֹ֣ן הָעֵדֻ֑ת לִפְנֵ֣י הַכַּפֹּ֗רֶת אֲשֶׁר֙ עַל⁠־הָ֣עֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֛ר אִוָּעֵ֥ד לְךָ֖ שָֽׁמָּה׃ (ז) וְהִקְטִ֥יר עָלָ֛יו אַהֲרֹ֖ן קְטֹ֣רֶת סַמִּ֑ים בַּבֹּ֣קֶר בַּבֹּ֗קֶר בְּהֵיטִיב֛וֹ אֶת⁠־הַנֵּרֹ֖ת יַקְטִירֶֽנָּה׃ (ח) {מפטיר} וּבְהַעֲלֹ֨ת אַהֲרֹ֧ן אֶת⁠־הַנֵּרֹ֛ת בֵּ֥ין הָעַרְבַּ֖יִםא יַקְטִירֶ֑נָּה קְטֹ֧רֶת תָּמִ֛יד לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖הי״י֖ לְדֹרֹתֵיכֶֽם׃ (ט) לֹא⁠־תַעֲל֥וּ עָלָ֛יו קְטֹ֥רֶת זָרָ֖ה וְעֹלָ֣ה וּמִנְחָ֑ה וְנֵ֕סֶךְ לֹ֥א תִסְּכ֖וּ עָלָֽיו׃ (י) וְכִפֶּ֤ר אַהֲרֹן֙ עַל⁠־קַרְנֹתָ֔יו אַחַ֖ת בַּשָּׁנָ֑ה מִדַּ֞ם חַטַּ֣את הַכִּפֻּרִ֗ים אַחַ֤ת בַּשָּׁנָה֙ יְכַפֵּ֤ר עָלָיו֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם קֹֽדֶשׁ⁠־קׇדָשִׁ֥יםב ה֖וּא לַיהֹוָֽהי״יֽ׃ (יא) {פרשת כי תשא} וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖הי״י֖ אֶל⁠־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ (יב) כִּ֣י תִשָּׂ֞א אֶת⁠־רֹ֥אשׁ בְּנֵֽי⁠־יִשְׂרָאֵל֮ג לִפְקֻדֵיהֶם֒ וְנָ֨תְנ֜וּ אִ֣ישׁ כֹּ֧פֶר נַפְשׁ֛וֹ לַיהֹוָ֖הי״י֖ בִּפְקֹ֣ד אֹתָ֑ם וְלֹא⁠־יִהְיֶ֥ה בָהֶ֛ם נֶ֖גֶף בִּפְקֹ֥ד אֹתָֽם׃ (יג) זֶ֣ה׀ יִתְּנ֗וּ כׇּל⁠־הָעֹבֵר֙ עַל⁠־הַפְּקֻדִ֔ים מַחֲצִ֥ית הַשֶּׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ עֶשְׂרִ֤ים גֵּרָה֙ הַשֶּׁ֔קֶל מַחֲצִ֣ית הַשֶּׁ֔קֶל תְּרוּמָ֖ה לַֽיהֹוָֽהי״יֽ׃ (יד) כֹּ֗ל הָעֹבֵר֙ עַל⁠־הַפְּקֻדִ֔ים מִבֶּ֛ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וָמָ֑עְלָה יִתֵּ֖ן תְּרוּמַ֥ת יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (טו) הֶֽעָשִׁ֣יר לֹֽא⁠־יַרְבֶּ֗ה וְהַדַּל֙ לֹ֣א יַמְעִ֔יט מִֽמַּחֲצִ֖ית הַשָּׁ֑קֶל לָתֵת֙ אֶת⁠־תְּרוּמַ֣ת יְהֹוָ֔הי״י֔ לְכַפֵּ֖ר עַל⁠־נַפְשֹׁתֵיכֶֽם׃ (טז) וְלָקַחְתָּ֞ אֶת⁠־כֶּ֣סֶף הַכִּפֻּרִ֗ים מֵאֵת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְנָתַתָּ֣ אֹת֔וֹ עַל⁠־עֲבֹדַ֖ת אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְהָיָה֩ לִבְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֤ל לְזִכָּרוֹן֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔הי״י֔ לְכַפֵּ֖ר עַל⁠־נַפְשֹׁתֵיכֶֽם׃ (יז) וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖הי״י֖ אֶל⁠־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ (יח) וְעָשִׂ֜יתָ כִּיּ֥וֹר נְחֹ֛שֶׁת וְכַנּ֥וֹ נְחֹ֖שֶׁת לְרׇחְצָ֑ה וְנָתַתָּ֣ אֹת֗וֹ בֵּֽין⁠־אֹ֤הֶל מוֹעֵד֙ וּבֵ֣ין הַמִּזְבֵּ֔חַ וְנָתַתָּ֥ שָׁ֖מָּה מָֽיִם׃ (יט) וְרָחֲצ֛וּ אַהֲרֹ֥ן וּבָנָ֖יו מִמֶּ֑נּוּ אֶת⁠־יְדֵיהֶ֖ם וְאֶת⁠־רַגְלֵיהֶֽם׃ (כ) בְּבֹאָ֞ם אֶל⁠־אֹ֧הֶל מוֹעֵ֛ד יִרְחֲצוּ⁠־מַ֖יִם וְלֹ֣א יָמֻ֑תוּ א֣וֹ בְגִשְׁתָּ֤ם אֶל⁠־הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ לְשָׁרֵ֔ת לְהַקְטִ֥יר אִשֶּׁ֖ה לַֽיהֹוָֽהי״יֽ׃ (כא) וְרָחֲצ֛וּ יְדֵיהֶ֥ם וְרַגְלֵיהֶ֖ם וְלֹ֣א יָמֻ֑תוּ וְהָיְתָ֨ה לָהֶ֧ם חׇק⁠־עוֹלָ֛ם ל֥וֹ וּלְזַרְע֖וֹ לְדֹרֹתָֽם׃ (כב) וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖הי״י֖ אֶל⁠־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ (כג) וְאַתָּ֣ה קַח⁠־לְךָ֮ בְּשָׂמִ֣ים רֹאשׁ֒ מׇר⁠־דְּרוֹר֙ חֲמֵ֣שׁ מֵא֔וֹת וְקִנְּמׇן⁠־בֶּ֥שֶׂם מַחֲצִית֖וֹ חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתָ֑יִם וּקְנֵה⁠־בֹ֖שֶׂם חֲמִשִּׁ֥ים וּמָאתָֽיִם׃ (כד) וְקִדָּ֕ה חֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ וְשֶׁ֥מֶן זַ֖יִת הִֽין׃ (כה) וְעָשִׂ֣יתָ אֹת֗וֹ שֶׁ֚מֶן מִשְׁחַת⁠־קֹ֔דֶשׁ רֹ֥קַח מִרְקַ֖חַת מַעֲשֵׂ֣ה רֹקֵ֑חַ שֶׁ֥מֶן מִשְׁחַת⁠־קֹ֖דֶשׁ יִהְיֶֽה׃ (כו) וּמָשַׁחְתָּ֥ ב֖וֹ אֶת⁠־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְאֵ֖ת אֲר֥וֹן הָעֵדֻֽת׃ (כז) וְאֶת⁠־הַשֻּׁלְחָן֙ וְאֶת⁠־כׇּל⁠־כֵּלָ֔יו וְאֶת⁠־הַמְּנֹרָ֖ה וְאֶת⁠־כֵּלֶ֑יהָ וְאֵ֖ת מִזְבַּ֥ח הַקְּטֹֽרֶת׃ (כח) וְאֶת⁠־מִזְבַּ֥ח הָעֹלָ֖ה וְאֶת⁠־כׇּל⁠־כֵּלָ֑יו וְאֶת⁠־הַכִּיֹּ֖ר וְאֶת⁠־כַּנּֽוֹ׃ (כט) וְקִדַּשְׁתָּ֣ אֹתָ֔ם וְהָי֖וּ קֹ֣דֶשׁ קׇֽדָשִׁ֑ים כׇּל⁠־הַנֹּגֵ֥עַ בָּהֶ֖ם יִקְדָּֽשׁ׃ (ל) וְאֶת⁠־אַהֲרֹ֥ן וְאֶת⁠־בָּנָ֖יו תִּמְשָׁ֑ח וְקִדַּשְׁתָּ֥ אֹתָ֖ם לְכַהֵ֥ן לִֽי׃ (לא) וְאֶל⁠־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל תְּדַבֵּ֣ר לֵאמֹ֑ר שֶׁ֠מֶן מִשְׁחַת⁠־קֹ֨דֶשׁ יִהְיֶ֥ה זֶ֛ה לִ֖י לְדֹרֹתֵיכֶֽם׃ (לב) עַל⁠־בְּשַׂ֤ר אָדָם֙ לֹ֣א יִיסָ֔ךְ וּ֨בְמַתְכֻּנְתּ֔וֹד לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ כָּמֹ֑הוּ קֹ֣דֶשׁ ה֔וּא קֹ֖דֶשׁ יִהְיֶ֥ה לָכֶֽם׃ (לג) אִ֚ישׁ אֲשֶׁ֣ר יִרְקַ֣ח כָּמֹ֔הוּ וַאֲשֶׁ֥ר יִתֵּ֛ן מִמֶּ֖נּוּ עַל⁠־זָ֑ר וְנִכְרַ֖ת מֵעַמָּֽיו׃ (לד) וַיֹּ֩אמֶר֩ יְהֹוָ֨הי״י֨ אֶל⁠־מֹשֶׁ֜ה קַח⁠־לְךָ֣ סַמִּ֗ים נָטָ֤ף ׀ וּשְׁחֵ֙לֶת֙ וְחֶלְבְּנָ֔ה סַמִּ֖ים וּלְבֹנָ֣ה זַכָּ֑ה בַּ֥ד בְּבַ֖ד יִהְיֶֽה׃ (לה) וְעָשִׂ֤יתָ אֹתָהּ֙ קְטֹ֔רֶת רֹ֖קַח מַעֲשֵׂ֣ה רוֹקֵ֑חַ מְמֻלָּ֖ח טָה֥וֹר קֹֽדֶשׁ׃ (לו) וְשָֽׁחַקְתָּ֣ מִמֶּ֘נָּה֮ הָדֵק֒ וְנָתַתָּ֨ה מִמֶּ֜נָּהה לִפְנֵ֤י הָעֵדֻת֙ בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד אֲשֶׁ֛ר אִוָּעֵ֥ד לְךָ֖ שָׁ֑מָּה קֹ֥דֶשׁ קׇֽדָשִׁ֖ים תִּהְיֶ֥ה לָכֶֽם׃ (לז) וְהַקְּטֹ֙רֶת֙ אֲשֶׁ֣ר תַּעֲשֶׂ֔ה בְּמַ֨תְכֻּנְתָּ֔הּ לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ לָכֶ֑ם קֹ֛דֶשׁ תִּהְיֶ֥ה לְךָ֖ לַיהֹוָֽהי״יֽ׃ (לח) אִ֛ישׁ אֲשֶׁר⁠־יַעֲשֶׂ֥ה כָמ֖וֹהָ לְהָרִ֣יחַ בָּ֑הּ וְנִכְרַ֖ת מֵעַמָּֽיו׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א הָעַרְבַּ֖יִם =ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים
• ל!=הָעֲרְבַּ֖יִם (חטף פתח באות עי״ן)
• הערות ברויאר ודותן
ב קֹֽדֶשׁ⁠־קׇדָשִׁ֥ים =ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו; ראו רשימת ברויאר ב״ספיקות שאין להם הכרע״, הערה 8 ובספר טעמי המקרא פרק ח (וכן במג״ה).
• ל!,ל-מ=קֹֽדֶשׁ⁠־קָֽדָשִׁ֥ים (שתי געיות בתיבות המוקפות), וכך בקורן וברויאר.
ג בְּנֵֽי⁠־יִשְׂרָאֵל֮ הקלדה=בְּנֵֽי⁠־יִשְׂרָאֵ֘ל והעירו שם על צורה חריגה, כלומר שטעם הזרקא מופיע לכאורה לפני הלמ״ד ולא לאחריה. אבל מעיון בכתב⁠־היד נראה שאין מקום להערה זו, כי טעם הזרקא יושב על בסיס הלמ״ד מימין לראש הלמ״ד, ורק בגלל ראשה של הלמ״ד הטעם אינו יכול לנטות לצד שמאל. צורת כתיבה זו מהווה את מנהגו של כתי״ל במקומות רבים, ואין מקום להעיר עליה וגם לא להעתיק את הצורה החריגה במהדורה הדיגיטלית.
ד וּ֨בְמַתְכֻּנְתּ֔וֹ =שיטת-א, וכך בקורן וברויאר ומג״ה
• ל,ל1,ב,ש1,ק3,ו=וּבְמַ֨תְכֻּנְתּ֔וֹ (מקום המתיגה)
• ש=וּבְמַתְכֻּנְתּ֔וֹ (אין מתיגה)
• הערת ברויאר
ה מִמֶּ֜נָּה =ל?,ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים (וכך בדותן ובהקלדה עם הערה)
• ל?=מִמֶ֜נָּה (חסר דגש באות מ״ם השניה?); יש נקודה באות מ״ם השניה אבל היא מטושטשת ולא ממורכזת.
E/ע
הערותNotes
(א) ועשית מזבח מקטר קטרת וכו׳ – הראב״ע נתקשה מדוע לא נכתב צווי עשית מזבח הקטרת רק אחרי כלות פרשת המשכן ומלואים. והעיקר כי כל הצווים כמו הארון אם אין ארון אין מניחים לוחות, וכן בלא מזבח אין מקריבין עולת תמיד, וכן בלא בגדים אין כהן רשאי לעבוד, ובלא מנורה אינו רשאי להדליק נרות, ובלא שולחן אין מניחין לחם הפנים, אבל מזבח מקטר קטרת שעיקרו לכך [שהכפרות שבאין ביוהכ״פ אינו רק לכפר טומאת מקדש וקדשיו, ואין צורך לכך רק אם יהיה בהמ״ק ועבודה, אבל לא באו לכפר דברים הנצרכים כפרה בלא בהמ״ק, וכן קיי״ל דנתנין בפנים שנתנן בחוץ כיפר אלא שהבשר אינו נאכל, ובלא״ה חטאות הפנימים נשרפין ולענין אימורים פירשתי בחידושי ואכ״מ], הלא קיי״ל דהקטרת נקטר אף אם אין מזבח וכמו דאמר רב בזבחים דף נ״ט דמזבח שנעקר מקטירין קטרת במקומו, ואינו רק למצוה, ולכך כתיב בתר דהשלים כל הדינים מן הכלים והבנינים המוכרחים להשראת הכבוד במשכן הקדוש, ולהורות דאין זה רק מצוה בפני עצמה ודו״ק. ובזה מכוון הפסוק מלכים ט׳ והקטיר אתו אשר לפני ה׳ דאין טעון מזבח רק מקומו כשר להקטיר. (ט) לא תעלו עליו קטרת זרה כו׳ ומנחה ונסך כו׳ – הוא לרמז דיש נסכין שמזלפין על גבי האישים וכדאמר שמואל בזבחים דף צ״א והוי כאילו כתיב לא תעלו מנחה ונסך ר״ל, זה המתנדב יין שמזלפין ע״ג האישים שהוא הקטרה. ולכן כללו בהלאו דלא תעלו עליו ואחר כך מיירי בנסכים שנותן לספלים, אמר עליו לא תסכו ודו״ק. (י) וכפר אהרן על קרנותיו כו׳ יכפר עליו – תנא ביה קרא דמזבח שנעקר מקטירין במקומו, אבל דמים לא (זבחים נ״ט). ולכן תנא בדמים דבזה מעכב המזבח שדוקא עליו יכפר, אבל קטורת סגי במקומו של מזבח ודו״ק.
כפר אהרן על קרנותיו אחת בשנה כו׳ – הנה אצל אהרון וב״ד במדבר לא הי׳ יכול להיות פר העלם דבר אהרון אינו מופלא לגבי משה, והוראה דיליה לאו כלום הוא (הוריות דף ז׳) וב״ד אינן מופלין לגבי משה הוראתם על הצבור בלא משה לאו מידי, ולכן אמר וכפר אהרן על קרנותיו אחת בשנה, שאין כפרה זו אצל אהרן רק אחת בשנה, אבל מדם חטאת הכפורים יכפר עליו לדורותיכם רק אחת בשנה, זה עליו, שבע מתנות שהן על גגו של מזבח הזהב שגם לדורות אין זה רק אחת בשנה, שבפר כהן משיח וציבור אין שם הזי׳ על גגו של מזבח, ולכן מה שמכפר עליו אין זה רק אחת בשנה ודו״ק.
מדם חטאת הכפורים אחת בשנה כו׳ קדש קדשים הוא לה׳ – הנה לא הזכיר מתן פר כהן משיח ופר העדה בהעלם דבר שאינו רק במקדש. ראב״ע. ויתכן דאמרו בזבחים דף מ״ב תנא דבי ר״י מפני מה נאמרה פרכת הקודש בפר כהן משיח ולא נאמר בפר של צבור, משל למלך בו״ד שסרחה עליו מדינה אם מעוטה סרחה פמליא שלו מתקיימת אם רובה סרחה אין פמליא שלו מתקיימת כו׳ ה״נ, כיון דרוב הצבור סרחו כביכול אין כאן קדושה, ונמצא דכשחטאו הצבור בהעלם דבר אין כביכול הקדושה על המשכן, וכי חטא הכהן המשיח בהעלם דבר ודאי דנסתלקה קדושה מן הכהן המשיח, לכן אמר אחת בשנה יכפר עליו כו׳ אימתי בזמן שהוא קדש קדשים לה׳, פירוש בשעה ששורה הקדושה על המזבח, דבעת שהצבור חוטאין כביכול נסתלק הקדושה מהפרכת וכש״כ מהמזבח, וכן בשעה שאהרן הוא הכהן המשיח [שהוא במקום אהרן] הוא קודש קדשים כמו שכתוב בדברי הימים כ״ג ויבדל אהרן להקדישו קודש קדשים הוא ובניו עד עולם כו׳, אבל בזמן שנסתלק הקדושה מאהרון המשיח או מהמזבח, אז יש מתנות על המזבח, אולם בזמן שקדש קדשים כו׳ אז אין מתן דם עליו רק אחת בשנה ודו״ק. ובאמת באהרן לא הי׳ יכול העלם הוראה דהוראתו וב״ד אינו כלום כ״ז שמשה קיים.
קדש קדשים הוא לה׳ – במזבח החיצון בפסוק ל״ז כתיב והיה המזבח קדש קדשים ולא כתיב לה׳, והענין עפ״י מה דפירש במאור פ״ד דעכו״ם דאבני מזבח היו יוצאין לחולין כיון שבאו בה פריצים וחללוה, אבל כלי שרת לא נפקי לחולין ע״י פריצים כמו בימי אחז יעו״ש, ובזבחים דף כ״ז אמר, דמזבח חיצון הוי רצפה ומזבח הזהב הוי כלי שרת יעו״ש לכן לא נפק לחולין אף ע״י פריצים, לכן אמר ק״ק הוא לה׳, אולם במזבח החיצון דמתחלל ע״י פריצים לא כתיב בו לה׳. וכי״ב אמר קדושין דף נ״ג דכתיב בי׳ קודש ולא כתיב בי׳ לה׳ יעו״ש היטב. וכי״ב אמרו בסוף פ״ק דתמורה דקדשי בה״ב כתיב קרבן ה׳ ולא קרבן לה׳ יעו״ש.
הפטרה: יחזקאל פרק מג (יב)
בהפטרה: זאת תורת הבית על ראש ההר כל גבולו סביב קודש קדשים הנה זאת תורת הבית – זה מורה דהעיקר כמוש״כ רבינו בפ״ו מהלכות בית הבחירה ה״י דרשות ביד ב״ד להוסיף על העזרה כל שירצו אבל רק בהר הבית, לכן אמר שכל גבולו סביב קדש קדשים, הנה זאת תורת הבית, שאין להוסיף על הבית רק במקום ההר בלבד וכל ההר מוכן לבנות עליו בית אם ירצו ב״ד ויהא צריך להוסיף, אבל יותר מההר לא. וכמו שאמר תביאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת ה׳, שכל ההר מוכן לעזרה. ועיין מש״כ רבינו פ״א שם הלכה ג׳ עוד מקראות ובחידושי על הרמב״ם בזה. וזה נרמז גם בישעיה יו״ד עוד היום בנוב לעמוד הר בת ציון שהכתיב בית, שכל ההר ראוי להיות בית ודו״ק.
כי תשא
(יח) ועשית כיור כו׳ ונתת אותו כו׳ ונתת שמה מים – היה צ״ל ונתת בו מים, והעיקר דכל כלי שרת ראוין לקדש מהן ידים ורגלים וכמו שאמרו פ״ב דזבחים דף כ״ב, רק הקידוש צ״ל במקום הזה, מקום שבין אהמ״ע ובין המזבח, ובין המזבח משוך קימעה כלפי דרום, וזהו שאמרו בירו׳ פרק טרף בקלפי סוף הלכה ה׳ מתניתא פליגא הכיור והכן מעכבין פתר לה מקומן מעכבים, פירוש שאין מקדשין ידים ורגלים רק במקום הזה, ולכ״כ ונתת שמה מים שזה היה מעכב אף אם אין המים נתונים בכיור, ודו״ק. וכ״כ בעשיי׳ בפקודי ויתן שמה מים כו׳. (יט) ורחצו אהרן ובניו ממנו את ידיהם ואת רגליהם – בבת אחת היה מקדש ידיו ורגליו. בשו״ת שער אפרים סי׳ מ״ח הקשה מהא דמגילה אי הוה כתב את יום י״ד וט״ו כדקאמרת השתא דכתיב ואת כו׳ אתא את ופסיק. ועיין מרובה דף ס״ה בזה. והנ״ל עפ״י מה ששנינו בספרי פרשת קורח פסקא קט״ז שאכילת קדשים כעבודה למיטען קידוש ידיו, אי מה להלן קידוש ידיו ורגליו אף כאן ידיו ורגליו, אמרת מקום שצריך ידיו ורגליו כו׳ מקום שאינו צריך אלא ידיו מקדש ידיו, ולכן אמר ירחצו ממנו אהרן ובניו את ידיהם, בין לקידוש לעבודה בין לקידוש לאכילה, ואת רגליהם לעבודה, ולכן פסיק קרא. ועיין פ״ק דבכורות דף ו׳ ורבנן איידי דהא קדושת הגוף והא קדושת דמים פסיק להו והדר ערביה ודו״ק. ודע, דדוקא אכילת קדשים במתנות כהונה בעי קידוש ידים מן התורה, אבל לא אכילת קדשים לבעלים ישראל, דזה רק מתקנת שלמה כדאמר בפ״ק דשבת, והבן. (כז) ואת השולחן ואת כל כליו ואת המנורה ואת כליה – ולהלן גבי עשייה כתוב במנורה כל כליה. ובשולחן כתוב ואת כליו. נראה דהכלים של המנורה היו הרבה גביעים כפתורים ופרחים ונרות ומחתותי׳ ומלקחי׳ אבל רובם היו קבועים במנורה עצמה בגופה (ובנרות פליגי מנחות פ״ח) ולכן בעשיית מנורה כתוב כל כליה ובשולחן ואת כליו, שכלי המנורה היו מרובין משל שולחן אם נחשוב גם המחוברין למנורה, אבל במשיחה הלא כלי השולחן שאינן קבועין בשולחן כלל היו רבים מכלי המנורה שאינן קבועין ובמנורה הקבועים במנורה נתקדשו במשיחת המנורה עצמה נתקדשו גביעיה כפתורי׳ ופרחיה ונרותיה לא כן בשולחן שכולן קערותיו וכפותיו וקשותיו ומנקיותיו לא היו קבועין בשולחן והיו צריכים משיחה לעצמן כל כלי (וכמו בגדי אהרן), לכן המה הרבים מכלי המנורה שאינן קבועין בה לכן כתוב ואת השולחן ואת כל כליו ובמנורה רק ואת כליה ופשוט. (לא) ואל בני ישראל תדבר לאמר שמן משחת קודש יהיה זה לי לדורותיכם – נראה דכוונתו על מי שיכול להמשך לדורות, אבל במי שאינו יכול להיות נמשך גדולתו לדורות בזה אינו נמשח בשמן המשחה, ומש״ה אין מושחין אלא מלכי בית דוד בלבד, דמלכי ישראל אין יכולת להמשך מלכותן לדורות, וכמו שכתב רבינו משה בהלכות מלכים דרק עד ארבעה דורות כמו ביהוא. ולכך שאול נמשח משמן המשחה (עיין רש״י ותוספות כריתות) דהיה מלכותו נמשכת לדורות לולא חטא בגלגל כמו שאמר שמואל שם, לכן מי שיכול להמשך גדולתו לדורות זה נמשח בשה״מ. ועי׳ היטב בכריתות ובירו׳ שקלים ודו״ק. (לב) קדש הוא קדש יהיה לכם – פירוש אף בשעה שהוא לכם ג״כ בקדושתו קאי, וכמו דאמרו בכריתות דכה״ג שנטל משמן המשחה שע״ג ראשו ונתן על בני מעיו שחייב יעו״ש דמפיק משמן משחת אלהיו עליו. (לד) ויאמר ה׳ אל משה כו׳ – הנה בשמן המשחה כתיב לאמר אעפ״י שלא הוכשר רק בשמן שעשה משה לבד ובקטרת שהוא לדורות לא כתוב לאמר. ונראה דמעלה עשן היה צריך להיות בקטרת בכל יום כמו דכתיב באחרי כי בענן אראה על הכפורת וכסה ענן הקטרת ולא ימות כו׳, ובקטרת שהקטיר משה בז׳ ימי המלואים לא היה מעלה עשן, שעדיין לא נראה הכבוד על הכפרת שבכל יום הקימו ופרקו, ולא היה עליו רק קדושת במה כמו שכתבו תוספות בע״ז ל״ד לכן לא כתוב לאמר, היינו שלדורות יהיו צריכים מעלה עשן מה שלא הוזכר עכשיו. ועיין יומא דף נ״ג ובתוספות ישנים שם ובמל״מ ודו״ק.
קח לך סמים – אמרו כו׳ קח לך משלך יעוי׳ ריש יומא דף ג׳ ובויקהל אמר והנשאם הביאו כו׳ ואת הבשם ואת השמן למאור ולשמן המשחה ולקטרת כו׳ ולא נזכר שהם הביאו למשה, ונראה עפ״י מה דדריש פרק יוהכ״פ נשאם ממש שהם העננים שהביאו ברדת המן והמן היה בזכות משה כמו שאמרו בתענית (פ״א) לכן הוי כמו שלקח משל עצמו ודו״ק.
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×